הקדמה עמ"י עש"ו אמרו חז"ל כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו, שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה' (תמיד לב ע"ב), והורו לנו חין ערך לומד התורה בעוד ליל, בעוד ענני דאגה ועבי יגון ועצב יקדירו שמי ישראל, בעוד חשכת ערר פרושה על פני גוברין יהודאין ויהי לילה. כי הלומד והעוסק בתורה בעת שמש ההצלחה תגה אורה על עם ה', בעת ישראל ברום המונה יעלון, יכול להיות שעסקו בתורה לתקות תגמול כבוד ותפארת, כי אנשי דורו יכבדוהו, והוד והדר עליו ישימו אמנם העוסק בתורה בעת כבודה ירד אחורנית ואוהבי' בגדו בה ויהיו לה לאויבים, הלומד תורה בעוד ליל, אות הוא כי כוונתו לשמים, ואין מטרתו לסרית חצוני. אך אהבת ה' ותורתו הקדושה תניע אותו, והיא תעוררהו לתורה ולתעודה, לאהבה את ה' ולדבקה בו ועל זה כוונו חז"ל בארם שכינה כנגדו, כי הוא הוא רוח החי' באופני תנועתו, ואהבתה הסבה את זאת, כי בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ואמרו חז"ל ושמחת בכל הטוב אין טוב אלא תורה וכו' לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר (ילקוט פ' ראה), כי חז"ל אמרו עשר בשביל שתתעשר ובהשקפה ראשונה הדברים כמו זר נחשבו, שיאמרו חז"ל עשר בשביל שתתעשר, ואמרו באבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס. ורז"ל רמזו הדבר הזה באמרם הנוטל ידיו לפירות אין זה אלא מגסי הרוח (חולין ק"ו) וכוונתם כי מרוחץ ידיו ומטהר אותם מכל חטא ופשע וכמאמר הכתוב וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם, אבל לא יכוון בזה לשם שמים, רק לתקות גמול לקבל שכר טוב מבני אדם, שיתנו כבוד לשמו ויהללו בשערים מעשיו הנוטל ידיו לפירות שיהי' לו פירות ממעשיו ושכר טוב ממפעליו אין זה אלא מגסי הרוח, כי אינו עושה מצות ה' לתכלית הנרצה, אך כל מעינו לטובת עצמו ולאהבת גויתו וזאת פעולת גסי הרוח: ואם כן איפוא מדוע אמרו חז"ל עשר בשביל שתתעשר, אכן הכוונה בדבריהם הקדושים שלא יקוה לעשר בשביל אהבת הממון כי עשית מצוה לתכלית חמדת הזהב גרועה היא, ומצוה כזאת הוא כלי אין חפץ בו אבל תקותו תהי' כי יחננו ה' בעושר ויוכל לעשות צדקה ומע"ט, לתת מעשר לגר יתום ואלמנה, להחיותם ולסעדם כפי משלח ידו, והיתה הכוונה בדרשו עושר והון למען החיות עניי עם והפק רצון מה': וכן לומד התורה תקותו שיהגה בתורת ה' ויעסק בדברי מצות, והי' הלימוד עצמו תכלית הנכסף, ישמח בלמודו ויוסיף עצמה וחיל בתורת ה' וע"ז אמרו ושמחת בכל הטוב, אין טוב אלא תורה וכן הו' מזהיר עשר תעשר, שתכלית אחת לשניהם תכלית עשיית המצוה למען המצוה: ובש"ס ריש ע"ז אמרו לעתיד לבא הקב"ה מביא ס"ת ואומר מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו, ובאה מלכות אדום ואמרה, הרבה שוקים עשינו וכו'. ואמר להם הקב"ה, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, כלום יש בכם מגיד זאת, אין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה. ולהבין מדוע נקראת התורה זאת, ואיך יוכיח הדברים מקרא דזאת התורה נקדים לפרש מקראי קודש בפ' ואתחנן, אז יבדיל משה שלש ערים וגו' לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה וגו' וסמוך לזה אמר וזאת התורה, דהתורה רמזה בזה שצותה להבדיל ערי מקלט לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה לבל ירדוף גואל הדם ויכהו נפש, וסמכה להדברים וזאת התורה להורות אותנו כי התורה בית מנוס לכל חי, לבל ירדוף גואל הדם הוא השטן הוא היצה"ר ללכוד אדם בחרמו והי' לו בית מדרש למנוס ולמפלט, למחסה ולמסחר, כמאמר חז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, כי התורה תגן על החוסים בצלה לבלי ילכדו ברשת היצר. אמנם עוד לאלוק מלין בהבנת הדברים, כי תוה"ק תצוה להורג נפש בשגגה לנוס אל עיר המקלט, למען תהי' לו כפרה על עון אשר חטא, ושם בעיר מקלט, עיר הלוים ילמוד מדות ישרות והנהגות טובות מבני לוי שומרי משמרת הקודש, ע"כ ינוע וינוד מביתו ויסבול עול גלות לשמוע מוסר מפי הלוי העומד לשרת בשם ה' וכן היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן אשריך וטוב לך, וכוונתם אף אם הון ועושר לאיש למנה וחבל נפל לו בנעימים, עכ"ז לא ימשוך לבו אבתרי' ולא יפנק נפשו בתענוגים ואף אם אשריך וטוב לך, בכל זאת מים במשורה תשתה ולא תלך בגדולות וע"כ קרוב למצות ערי מקלט נאמר וזאת התורה כי אין התור' מתקיימת אלא במי שמכתת רגליו ממקום למקום לשמוע לקח מפי חכמים וסופרים. וע"ז אמרו חז"ל כי הקב"ה ישאל לאדום מי בכם יגיד זאת, כי אף אם נמצאים באדום חכמים ונבונים אבל כל מעבדי' על שדי החכמה הוא לתקות גמול ולא ידרשו החכמה בעבור החכמ' לא כן ישראל עם ה', התורה הוא חיי רוחם, וכל מעינם בה וחפצם בתורה למען התורה, ועל כן אמר הקב"ה מי בכם יגיד זאת אין זאת אלא תורה כי העושה דבר לתכלית חצוני, לא לתכלית המעשה עצמה העסק בזה יקרא על שם התכלית לא על שם המעש' כדברי בעל עקידה ואם דרישת התור' היא לקנות קניני הזמן לא תקרא זאת דרישת התורה, כי אם דרישת קניני הזמן, וישראל אשר ידרשו תורה למען התורה, המה יקראו עוסקים בתורה, ולכן שאל הקב"ה מי בכם יגיד זאת אין זאת אלא תורה. וזאת רק בישראל ימצא, ובסוטה נ"א אמרו דרש ר' מנחם ב"ר יוסי כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם. ואומר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקצות היא תשיחך. והכונה דלכל ת"ח יש חלק בתורה כמו שתקנו בנוסח התפלה ותן חלקנו בתורתך. וכשאדם זוכה ולומד תורה ברבים ומעמיד תלמידים הרבה או שכותב ד"ת וזוכה להוציאם לאור למען ילמדו רבים ויהנו מזיו תורתו, התורה הזאת מגינה עליו לעולם בין בעודו בחיים חיותו בין בעת צאתו מעולם הזה לאור באור החיים, ובין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה, כי דבריו לעד עומדים, ויהגו בהם לומדי תורה ודורשי תושי': ובשבת קנ"ב אמרו בני גלילא אמרו עשה דברים לפני מטתך בני יהודא אמרו עשה דברים לאחר מטתך ולא פליגי מר כי אתרי' ומר כי אתרי' והכוונה דבני גלילאי היו עשירים כמ"ש התוס' בחגיגה כ"ה והי' יכולת בידם לפזר מממונם ולעשות צדקה ולגמול חסד ולכן אמרו עשה דברים לפני מטתך, עשה צדקה וחסד בחיים חיותך למען ייטב לך בעולם שכלו טוב ובני יהודא שהיו ת"ח כדאמרינן בעירובין ות"ח יכולים לזכות לבני דורם בין בעודם עמהם בין לאחר יציאתם מן העולם וע"כ אמרו עשה דברים לאחר מטתך, למען יהי' שפתותיך דובבות בקבר אם יאמרו דברי הלכה מפיך: הדברים האלה הרהיבו בנפשי עוז לכתוב דברי תורה ולהביאם לבית הדפוס אולי אזכה גם אנכי להיות מסייע לדבר מצוה שיהנו המשכילים ויתענגו על דברי תורה וזכות הרבים תשליך קרני אורה על נפשי. אם כי היטב אדעה כי אינני ראוי בעו"ה להיות אסקופה הנדרסת בפני ת"ח ובשגם שאזכה לזכות גדול כזה על כל זה אשען ואתמוך בזכות אבותי הקדושים אשר האירו פני תבל בחכמת תורתם ויראתם וכאן אבא מזכה ברא להגן עלי שלא אומר דבר שלא כרצונו יתברך וה' יסייעני לכוין לדבר אמת שלא אכשל ח"ו בדבר הלכה. ובטרם אכנס הביתה אפרוש כפי לאבינו שבשמים. ואודך ד' על כל הטוב אשר גמלתני. כי הנה אבי הרב המופלג בתורה וביראה הנגיד היחסן המפורסם מ' חיים שמואל יכונה שמעלקא זצלה"ה נכד הגאונים בעל ת"ש וש"ך והגאון מ' אלעזר אבד"ק אמשטרדם נאסף אל עמיו בעת עוד לא נכנסתי לבן מצוה. ואמי הצדקת האשה החשובה הצנועה במעשי' בת גדולים מ' מרים מירל זצלה"ה נכדת הגאון ח"ץ ומהר"ם מלובלין. (לאבלנו עזבה לן חיים ט' אייר שנת תרמ"ה בהיותה בת צ' שנים ועד יום האחרון לא חדלה מעשות בחפץ כפי' בצדקה ובג"ח) גידלה אותי על ברכי התורה והיראה. ובהיותי לאיש בעזה"י נתמניתי לרב בעיר זוראוונא ומשם נתקבלתי לרב ואב"ד בעיר ברעזאן וכעת בתוך עמי אנכי יושב בעיר פרעמישלא וכל זה לא בזכותי ובמעשי הטובים כי יודע אני שפל ערכי אך בחסדי ד' כי גמל עלי ות"ל בכל מקום שבתי יכבדוני אנשי העיר ויכלכלו צורכי ביתי בכבוד למען אוכל להגות בדברי תורה ד' ישפות שלומם וירם קרנם בכבוד וישפיע להם כל טוב ועל כל זה אודך ד' ואהלל שמך כי כאב את בנו תפרוש כנפיך ותסוככני בצל אברתיך. והנה בשנת תרמ"ז בט"ו אדר עולם חשך בעדי ועלתה השמים זוגתי הרבנית הצדקת החסידה מ' שרה זצללה"ה בת הגביר הנדיב המפורסם מ' אהרן ז"ל מזוראוונא זכר נא אבינו שבשמים רוב צדקתה ושלי ושלכם שלה כי כל מגמתה וחפצה היתה לתורה ולתעודה וליראת ד' ולמע"ט ורבת פעלה וסייעה להוצאת ספרי זה ד' יצרור בצרור החיים נשמתה ויפתח לה שערי רחמים וחסד ושערי גן עדן: ואתה תשמע מן השמים תפלתי ותצליח ותגן ותושיע לזוגתי הרבנית הצנועה החסידה שנשאתי זה שנה מ' גליקל תי' בת הרב הגאון הצדיק המפורסם מ' שמואל בירנבוים מדובנא זצלה"ה חתנא דבי נשיאה הגאון הקדוש מ' עקיבא איגר זצלה"ה אבד"ק פוזנא ואתה ברחמיך הרבים תברך אותנו שנזכה לראות זש"ק בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות. הקשיבה אבינו שבשמים לקול תחינתי וברך את בתי יחידתי הצנועה המשכלת מ' הדסה תי' ואת בעלה הרב הגדול החריף ובקי השלם מ' נתן נ"י ויהי נועם ה' עליו להאיר עיני רבים בחכמת תורתו ויראתו. וברך ד' את י"ח נכדי היקרים המסולאים בפז והושע להם בכל צרכיהם והרם קרנם בכבוד בעושר והצלחה. ומברכותיך אדון כל יתברכו אחי ואחיותי היקרים וכל י"ח ד' עליהם יחי' והרם נא קרן תלמיד הרב הגדול החריף ובקי השלם מ' גדלי' שמעלקיס נ"י בן אחי הנגיד המופלג היקר החכם השלם מ' מרדכי נ"י וי"ח ויהי נועם ד' עליו ותשפיע עליו מטובך שיוכל להגות בתורה מתוך עושר והצלחה ורבים ישאבו ממעיין חכמתו ותורתו: